כל מה שבריא - כיכר העיר של "הקליניקה"

בחירה פאסיבית- יש דבר כזה?

"בחירה פסיבית"- יש דבר כזה?
זהו פוסט המדבר על בחירות חמקמקות, מסתוריות,
עסקאות שנעשות מתחת לרדאר,
מבלי שנשים לב,
מבלי שניתן עליהן את הדעת.
ולא, אלו לא הבחירות לכנסת.
מדובר בנושא הבחירות האישיות שלנו בחיים.
הבחירות הפסיביות שלנו-הן הבחירות שבצל.
אך עדיין... הן בחירה לכל דבר.
שווה לקרוא!
כולנו יודעים בברור שלבחירות שלנו יש משמעות גדולה
כי תוצאותיהן של אותן בחירות שאנו עושים מתבטאות באופן מידי בחיינו ובהכרח משנות את מציאות חיינו, כך או אחרת.
ואולי גם בגלל ההבנה התת-הכרתית לרוב,
שכל בחירה לפסוע בנתיב מסוים,
מיד מבטלת את אינסוף הנתיבים האחרים בהם יכולנו לפסוע, אך בחרנו שלא.
מפחיד משהו? לא?
בטח ובטח לכשמדובר בבחירות הרות גורל.
הרי ידוע כי הבחירה בשינוי תעסוקתי, נישואין, פרידה וגירושין, שינוי במקום המגורים, רילוקיישן ועוד...
נחשבים לאירועים מחוללי הסטרס, הפחד והחרדה השכיחים ביותר והעוצמתיים ביותר.
כל כך עוצמתיים, כל כך מפחידים, שרבים מאתנו יעדיפו להישאר במקום המוכר והידוע, גם אם הוא גורם לסבל רב,
רק כדי לא להתמודד עם הצורך לבחור ולחולל שינוי.
חלקינו קמים בוקר בוקר לעבודה אשר מאמללת אותנו. שם אנו שוהים 5 או 6 ימים בשבוע 3/4 משעות הערות שלנו לפחות .
חלקינו הולכים לישון לילה לילה לצידו של אדם אשר כבר לא מתאים לנו.
אנו אומללים במחיצתו אך מאפשרים לו להמשיך ולהיות ה 1/2 השני שלנו.
למה?
כי את האומללות הידועה והמוכרת, אנו כבר מכירים. אנו פשוט חיים לצילה ויום רודף יום ובסופו של יום, אנו שורדים.
ואילו החלופה- הבחירה לשנות מעוררת בנו כל כך הרבה פחד.
פחד מן הלא ידוע. פחד מהנתיבים הלא מוכרים בהם אפסע כתוצאה מאותה הבחירה.
הבחירה מצריכה פעולה אקטיבית, מצריכה התגייסות.
מצריכה מאתנו להביט לעצמינו ישר בעיניים, להפסיק לספר לעצמינו סיפורים.
מצריכה מאתנו להכיר בצורך בשינוי ולקחת החלטה.
מצריכה מחשבה, תכנון ובסופו של דבר גם את היכולת לבצע.
אז מה הפלא שפעמים רבות כל כך אנו פשוט לא בוחרים?
הפרדוקס הוא,
שכשאנו דוחים בחירה מסוימת,
מנפנפים ומסלקים מעלינו את אותה מחשבה טורדנית החותרת לשינוי,
אנו בעצם בוחרים שלא לבחור!
והבחירה הזו, שלא לבחור, היא בעצם בחירה לכל דבר וגם היא יוצרת אדוות אדוות של השלכות
המתבטאות בחיינו באופן מידי ומשנות את המציאות המוכרת.
רק ש...
להבדיל מבחירה שאנו יוצרים באופן מודע,
הבחירה שלא לבחור מתרחשת מתחת לרדאר שלנו, בהסך הדעת
ונושאת בחובה מן חוזה מפחיד שכזה בוא אנו חותמים כי
אנו מוותרים בזאת על הזכות לנהל את חיינו ומעבירים את המושכות אל... הגורל?!?...
ואז יום רודף יום והאומללות שלנו גובה מחיר.
מחיר גופני ו/או מחיר רגשי.
(מהסטטיסטיקה שלי כ- 50% מהאנשים שאני מכירה נוטלים באופן קבוע נוגדי דיכאון קלים ע"מ לשאת את מציאות חייהם).
וזה מסתיים כאשר יום אחד הגורל בוחר עבורנו ואז אנו מוצאים את עצמינו מפוטרים, מגורשים...
מגיבים תוך כיבוי שרפות וללא תכנית וסדר לנסיבות החיים לרוב מהלך רוח קורבני.
בקיצור... לא כייף!
אני את הבחירות שלי מעדיפה לגמרי בגרסה המודעת
ואגלה לכם שבתסריטי חיי בחרתי לא מעט בבחירות אמיצות ומשנות חיים.
אגלה לכם גם שישנם עוד בחיי לא מעט נושאים מאתגרים לגביהם ארצה ליצור בחירה ושינוי
אך אגלה לכם עוד דבר...
מעולם לא בחרתי בחירה הרת גורל לבד!
תמיד עשיתי זאת בעזרת יד מושטת ולב פתוח
כשאני מלווה, עטופה, מחוזקת ומגובה ע"י מטפל- איש מקצוע אותו בחרתי בקפידה ע"מ שילווה אותי בתהליך שלי.
מה שהפך את התהליך בסופו של דבר למסע קסום ומעצים עד מאוד.
כי מלווה טוב הוא זה שיחזק את הבחירות שלי,
הוא זה שידע להביט על המצב ממבט על ולהביא פרספקטיבה חכמה, רעננה ואחרת.
הוא זה שיעזור להיכנס לפרופורציות כשקשה או מפחיד ורק רוצים כבר להרים ידיים.
הוא זה שיוכל לעזור להתמודד עם ריקושטים מבחוץ וגם מבפנים
ובעיקר הוא זה שיסייע לנו להאמין בעצמנו ולקיים את הבחירה שלנו לאורך זמן ובהתמדה
עד לתוצאה המיוחלת.
ולסיום אגלה לכם עוד דבר, כבן אדם שחי על הכדור הזה מספיק בכדי לדעת...
כל בחירה מודעת שאדם בחר, בסופו של דבר, הותירה אותו מועצם יותר ויצרה שינוי לטובה , במציאות חייו !!!
מאחלת לכולנו בחירות רק מודעות, בחירות אמיצות ומשנות חיים לטובה.
לני שמיר שם טוב, דר' לנטורופתיה ומלווה אנשים יקרים בתהליכי שינוי..